על פי רוב, הנושא של אחסון שיתופי מול אחסון יעודי הוא לא נושא מוכר בקהילת מפעילי האתרים.
בעיקר מכיוון שרוב האנשים לא חשופים להבדלים – בעיקר כי אין להם צורך.
על פי רוב, אדם המעוניין לארח את האתר שלו פונה לחברת האחסון (או מקבל זאת כשירות באמצעות חברת בניית האתרים עימה הוא עובד), ובהתאם לרמת הידע שלו מנסה לברר את הצרכים:
- אפשרות א': האדם יודע מה הוא מחפש (גם אם בקווים כללים: "אני מעוניין באחסון וורדפרס") וחברת האחסון נדרשת רק להתאים את החבילה מבחינת גודל (ותעבורה, בחברות שעדין מסתכלות על הנתון כלגיטימי בתמכור החבילות).
- אפשרות ב': האדם כלל לא יודע מה הוא מחפש, חברת האחסון צריכה להבין את הצרכים (החל מפלטפורמה לאירוח האתר, ועד לשירותי המייל, אנטי ספאם, מיקום פיזי של השרתים כ-Feature לטובת קידום האתר ועוד) ולהתאים את החבילה בהתאם לצרכיו הנקודתיים.
מכיוון שהרוב המכריע של האתרים מתאים לקטגורית האחסון השיתופי (עליה נסביר מיד), העניין שאנשים מגלים לגבי "הקטגוריה השניה" הוא מועט, אם בכלל.
מהו אחסון אתרים?
אז לפני שנצלול לעומק, צריך לנסות להבין מה בכלל המוצר שחברת האחסון מציעה לנו – הרי חברת האחסון לא מוכרת לנו אוויר (אנחנו מקווים כך בכל אופן), הרי בסופו של דבר ה"מוצר" שאנחנו מקבלים הוא פרטי גישה (ל-FTP, לממשק ניהול, וכו') – אז איך בעצם חברת האחסון מספקת את המוצר שלה?
בבסיס, חברת האחסון רוכשת שרתים (מחשבים בתצורה מסויימת), מתקינה מערכת הפעלה (Windows או Linux), מתקינה את הפלטפורמה (ממשק הניהול, שפות התכנות הנתמכות, מסדי הנתונים ורכיבים נוספים) ומציעה את כל אלו לשימושנו.
במילים אחרות, חברת האחסון מספק לנו פלטפורמה.
הביטוי הסופי מבחינתנו לאותה פלטפורמה הוא פרטי הגישה לחשבון – אבל חשוב לזכור, הבדלים בין פלטפורמה של חברה X לחברה Y הם עצומים ומהותיים ולא תמיד חשופים ללקוח (אבל בהמשך המאמר, נכיר אילו שאלות כדאי לשאול לפני שרוכשים את החבילה – וזאת על מנת להבין האם חברת האחסון היא "2 חברה שיושבים במרתף חשוך" [כפי ששאל אותי פעם אחד הלקוחות בפגישה] או חברה, שתוכל לעמוד מאחורי ההתחייבויות שלה גם במקרה של תקלה).
ההבדלים בין הפלטפורמה יכולים להיות ברמת השירות והתמיכה התכנית, רמת המערכות הטכנולוגיות (לדוגמא: WAF, Anti-Spam וכו') והיכולת של החברה להתמודד עם גדילה אפשרית של האתר (לדוגמא: הגעתי לחבילה הגדולה ביותר שלכם, מה עכשיו?).
אחסון שיתופי מול אחסון יעודי
הצורה הטובה ביותר לתאר אחסון אתרים היא ע"י השוואה של כל עולם האחסון לעולם הנדל"ן (ובעצם, אם תחשבו על זה, אחסון אתרים הוא בעצם "נדל"ן אינטרנטי").
אז ראשית, בואו נבנה לנו את עולם המונחים:
| הגדרה בעולם הנדל"ן | המקבילה שלו בעולם אחסון האתרים |
| בניין | שרת לאחסון אתרים |
| דירות | חשבונות אחסון (חציצה של השרת למשתמשים) |
| תשתית: חשמל, מים, גז | שפות תכנות (Php / asp.net) ומסדי הנתונים (mysql / sql server) |
| שומר+אינטרקום+מצלמות | אמצעי אבטחה בשרת השיתופי (WAF, הגדרות אבטחה ב-php וכו') |
| ארנונה+שכירות | עלות חשבון האחסון |
עכשיו כשיש לנו את הבסיס, ניתן להתחיל להבין את המונחים עצמם.
מהו אחסון שיתופי?
אחסון שיתופי הוא שירות אחסון אתרים המיועד לאתר בסדר גודל קטן עד בינוני (עד כ-1000+ גולשים ביום ואפילו יותר, בתנאים מסויימים) אשר בנוי על בסיס כך שמשאבי השרת מחולקים בין משתמשים רבים.
הייתרון הבולט: עלות (יחסית) נמוכה
החסרון הבולט: מגבלות טכנולוגיות רבות
ניתן לומר כי אחסון שיתופי כולל את כלל הייתרונות והחסרונות שיש לנו מלגור בדירה בבנין (אל מול לדוגמא, לגור בוילה).
לדוגמא:
- מחיר: דירה בבנין זולה יותר (באופן יחסי) מווילה, וזאת מכיוון שעל אותו השטח גרים מספר גדול יותר של אנשים
- אבטחה: רמת האבטחה הפוטנציאלית בוילה גבוהה יותר, וזאת מכיוון שבוילה ניתן לפנות גדר של 300 מטר מסביב לבית, בבנין, לרוב, לא.
בנוסף, אפשרי לפרוץ לדירה שלכם דרך פרצה שקרתה לשכנים שלכם, בוילה, זה לא בדיוק אפשרי (כי אין שכנים). - גמישות לשינויים: לבנות קיר חדש בכניסה לבניין דורש את אישור הדיירים (ולכן מורכב יותר), לבנות קיר בכניסה לוילה קל ומהיר יותר.
במילים אחרות, אחסון שיתופי יכול לספק לנו פתרון סביר והוגן אל מול העלות שלו – וחשוב להכיר במגבלות שלו.
מהם המדדים באחסון שיתופי?
אז אמרתי קודם שאחסון שיתופי מתאים עבור "אתר בסדר גודל קטן עד בינוני (עד כ-1000+ גולשים ביום ואפילו יותר, בתנאים מסויימים)" – האם זה נכון בכל המקרים? מתי ניתן לארח בחשבון שיתופי אתר עם 2000+ גולשים ביום? או לחלופין, 20 גולשים ביום בלבד?
בסופו של דבר, הסיבה להתאמה (או חוסר התאמה) של אתר לאחסון שיתופי היא על פי רמת המורכבות שלו – ככול שרמת המורכבות נמוכה יותר (לדוגמא, מדובר בדפי HTML בלבד) – האחסון השיתופי יוכל "לקלוט" גולשים רבים יותר, ככול שמדובר באתר מורכב יותר – כך גם ידרשו מהשרת משאבים רבים יותר, מה שיגרום שאותו אתר יוכל "לקלוט" פחות גולשים.
בואו נדבר טכנית:
כל בקשה (גלישה לעמוד) שאתם מבצעים לשרת לוקח אחוז מסויים של משאבי השרת, כאשר אלו ("משאבי השרת") הם בעצם משאבים של כל מחשב סטנדרטים – זכרון (RAM), מעבד (CPU) ומהירות גישה לדיסק (I/O).
ככול שהבקשה יותר מורכבת, כך היא תיקח יותר משאבים.
להלן טבלה קצרה המתארת בסדר עולה את אחוז המשאבים שכל פעולה מנצלת מהשרת:
| פעולה | דוגמא |
| רכיב סטטי | עמוד html, תמונה (gif,jpg,jpeg,png,bmp), קובץ עיצוב (css) |
| קובץ דינאמי ללא מסד נתונים | עמוד php שאינו שולח נתונים למסד נתונים: טפסים, סקרים וכו' |
| קובץ דינאמי עם עבודה מול מסד נתונים | עמוד php אשר מושך נתונים ממסד נתונים (wordpress, joomla, drupal וכו') |
הטבלה (הצבעונית משהו) מדגימה באופן הטוב ביותר (רמזור) את סדר הרכיבים המשפיעים על השרת מהקל לכבד.
בדוגמא זו, נראה שדווקא האתרים אשר אנחנו רגילים אליהם ביום-יום (wordpress, joomla וכו') הם אלו היוצרים את העומס הרב ביותר (באופן יחסי על השרת).
בדיוק מהסיבה הזו, גם אם אנחנו עובדים עם אתר wordpress, אנחנו ננסה להפוך אותו לסטטי ככול שניתן (לדוגמא: ע"י עבודה עם plugins כמו supercache) – ככול שהאתר יהיה יותר סטטי, הוא יהיה מהיר יותר (מאותה הסיבה, כי פחות מידע נטען מה-php ומה-mysql).
מעבר לכך, העניין לא נגמר שם – אתר wordpress עם 50 פלאגינים בשימוש, סביר להניח שיהיה כבד יותר מאתר עם 5 פלאגינים בלבד (וזאת מכיוון שבכל גלישה, האתר ניגש ליותר נתונים ממסד הנתונים וליותר טעינה של קבצי php, מה שגורם לזמן הטעינה לעלות, וכך גם לעומס על השרת).
איך אפשר לדעת האם האתר מתאים לאחסון שיתופי?
אני עדין נצמד להמלצה שרשמתי בתחילת הקטע האחרון, נכון, יכול להיות שהאתר שלכם הוא אתר wordpress העובד עם supercache ורובו סטטי, יחד עם זאת, יכול גם להיות שזה לא המקרה- ולרוב, חברת האחסון שלכם לא תשאל האם האתר עובד עם פלאגין כזה או אחר (ולעיתים, אתם כבעלי האתרים לא תדעו).
אילו שאלות יש לשאול לפני רכישה של חשבון אחסון שיתופי
לצערי, מפעת הגנה על זמנכם, אני לא אפרט לעומק על כל אחד מהאפשרויות שאני אציג כאן, אשתדל לעשות זאת בפוסטים בהמשך:
- שטח דיסק: מהו שטח הדיסק המוקצה לטובת אירוח האתרים? מה שטח הדיסק שנספר כולל? (תיבות מייל? גיבויים? סטטיסטיקה?), האם ישנה מגבלה למספר הקבצים שניתן לארח בחשבון?
- תעבורה: האם ישנה מגבלת תעבורה? האם קיימת מגבלת רוחב פס?
- שפות תכנות: באילו שפות תכנות תומכת החבילה? (asp.net? php? jsp?) יש לבדוק שהשפות הנתמכות במסגרת החבילה מתאימות לדרישות האפליקציה שלכם.
- מסדי נתונים: אילו מסדי נתונים (וכמה) נתמכים במסגרת חבילת האחסון (sql server? mysql) ? האם ישנה מגבלה לגודל מסד הנתונים? לכמות ה-connections המבוצעים בו"ז? יש לוודא כי מסדי הנתונים הנתמכים במסגרת החבילה מתאימים לאפליקציה שלכם.
- גיבוי: האם קיים גיבוי יומי? האם הוא נשמר על השרת המקומי או על שרת מרוחק? האם הגיבוי (או השחזור) הוא בתוספת עלות מסויימת? האם ישנה מגבלה לכמות השחזורים בחודש? כמה ימים לאחור החברה שומרת את הגיבוי? איזה מידע קיים במסגרת הגיבוי?
- תיבות אימייל: מהי מגבלת תיבות הדואר שניתן לפתוח בחשבון האחסון? האם ניתן שירות אנטי ספאם במסגרת השירות?
- אבטחת מידע: אילו אמצעי אבטחת מידע קיימים באחסון השיתופי? (יש מסמך אולי שניתן לקבל?), מה עושים במידה ונפרץ האתר? האם חברת האחסון תסייע במציאת ה-point of entry (סיבת הפריצה)? האם חברת האחסון חוסמת פרצות באופן כולל? (למשל, באמצעות WAF?)
- תמיכה: מהם שעות התמיכה? באילו אמצעים התמיכה ניתנת (צ'אט? טלפון? מייל?)? מה עושים בזמני קצה (במקרה של תקלה באמצע הלילה או בשבת בבוקר?).
עשה ואל תעשה בחשבון אחסון שיתופי
אז מה בעצם אנחנו יכולים לצפות בחשבון אחסון שיתופי? ומה לדעת חברת האחסון יהיה בקשה חריגה שלא ניתן יהיה למלא?
- שימוש סביר: שימוש סביר זהו המונח המורכב ביותר שקיים אצל חברות האחסון (או בכלל – שימו לב לסעיף השימוש הסביר בחברת הסלולר "ללא הגבלה" שלכם), בעיקר כי "שימוש סביר" יכול להגיד לכל אדם ולכל חברה משהו אחר.
אבל עדין, אם ננסה לרגע שלא להתחכם, אני חושב שכולם יכולים להסכים על קווים כללים:
א. כמות הגולשים באתר בשרת שיתופי תוכל לעלות מצד אחד על כמה מאות ביום, אבל לא על כמה מאות אלפי ביום.
ב. קמפיינים אינטרנטיים שמקודמים באתר "טיפים לגבר הרווק" מקומם בשרת שיתופי, ואילו קמפיין של מטרנה – מקומו לא בשרת שיתופי.כמות הדוגמאות לכך היא פחות או יותר אין סופית, וההמלצה הטובה ביותר (גם לחברת האחסון וגם למארחי האתרים) היא להיות כנים – בסופו של דבר, חברת האחסון מעוניינים שתצליחו, אבל לא מעוניינת שתפילו את השרת השיתופי (גם אתם לא הייתם רוצים שהאתר שלכם לא יהיה זמין בגלל לקוח בודד שהעלה קמפיין לשרת השיתופי).כלומר, תתייעצו עם חברת האחסון שלכם, אני בטוח שזו תשמח להציע לכם את הפתרון הטוב ביותר עבורכם,
והייתרון הגדול יותר, תמנעו מלהגיע למצב כמו בפוסט הכועס שרשמתי לאחרונה, בו חברת האחסון סוגרת לכם את השירות. - התקנות מיוחדות:
אחד החסרונות באחסון שיתופי הוא חוסר הגמישות שלו – כלומר, ייתכן מאוד שתרצו (לדוגמא) שהאתר שלכם יבצע המרה של וידאו מפורמט X לפורמט Y, לצורך כך, תזדקקו למודול מיוחד בשם ffmpeg – מודול זה, הוא מודול המשתמש במשאבי שרת רבים, ולכן סביר להניח שחברת האחסון תסרב להתקנה שלו על שרת שיתופי.
חברת אחסון אחראית היא כזו שבודקת כל בקשה של לקוח להתקנה של מודול ובוחנת אותו מטעמים של אבטחה מידע וביצועי השרת. - האותיות הקטנות:
הטרנד ה"לוהט" עכשיו בעולם הוא "אחסון ללא הגבלה" – אבל כפי שכולנו כבר וודאי יודעים, אין דבר בעולם שהוא לא מוגבל (חברות הסלולר הן מאוד מקבילות בנושא: חבילות האינטרנט שהן מציעות הוא אכן ללא הגבלה, אבל אחרי ניצול של X ג'יגה, מהירות האינטרנט שלכם צונחת למהירות של שיעור אירובי בבית גיל הזהב).ולכן, אם אתם מעוניינים להמנע מאי נעימות / התנגחות מול חברת האחסון שלכם, בררו מראש אילו אותיות קטנות יש לאותה חבילת "ללא הגבלה" או ל-"50 ג'יגה חבילת אחסון".
אותיות הללו קיימות בכל חברה (בתקווה שהן כמה שיותר ברורות ולא קטנות), והחברות נוטות להפעילן מעת לעת בהתאם למדיניות השימוש הסביר שלהן (עליה דיברתי קודם). - 99.99999% זמינות:
בעת רכישה של אחסון שיתופי אתם צריכים לקחת בחשבון שזהו הפתרון הכי נכון מבחינת עלות-תועלת שלכם.
כלומר, מצד אחד רכשתם שירות, מה שאומר שהשירות צריך להיות זמין על פי רוב.
מצד שני, אחסון שיתופי יכול ליפול, בעיקר בגלל המהות הבסיסית שלו – פעולה של לקוח X על השרת יכולה להשפיע על פעולה של לקוח Y (ומכיוון שכבר הבנו שכלל משאבים השרת מתחלקים בין כלל המשתמשים, אם משתמש X ישתמש ב-100% מהמשאבים.. ברור שהדבר ישפיע על לקוח Y).אין אפשרות להפרדה מלאה של המשאבים של המשתמשים בשרת שיתופי (גם אם חברת האחסון תעלה מולכם את המוצר [הבאמת מדהים] בשם cloudlinux, הוא עדין, לא יודע להפריד הכול, ולכן שרת שיתופי יכול שלא להיות זמין).
מהו אחסון יעודי?
אחסון "יעודי" מופיע בשוק במספר שמות שיווקיים:
- Dedicated server: שרת יעודי (לרוב שרת פיזי)
- VDS: Virtual dedicated server
- VPS: Virtual private server
הייתרון הבולט: ניתן להגיע לכל תוצאה רצויה
החסרון הבולט: עלות (יחסית) גבוהה
הרעיון הוא בסופו של דבר זהה, מדובר בשרת (פיזי או לוגי) שבו כלל האפשרויות פתוחות עבורכם (תאורתית, מיד נבין מדוע).
כלומר, אם בשרת שיתופי הוגבלנו (לדוגמא) במספר תיבות המייל או כמות האתרים, בשרת יעודי נוכל לארח על השרת את מספר תיבות המייל או האתרים שנרצה (או יותר נכון, את הכמות שתאופשר לנו ע"י משאבי השרת, ולא לפי חוזה כזה או אחר מול חברת האחסון).
את ההשוואה הבסיסית עשינו כבר קודם, אם נסתכל על תחום הנדל"ן והאחסון השיתופי שלנו יהיה דירה בבנין (על כל הייתרונות והחסרונות שלה), אחסון יעודי יהיה וילה (על כל הייתרונות והחסרונות שלה..).
אילו שאלות יש לשאול לפני רכישה של חשבון אחסון יעודי
המונחים בתחום האחסון היעודי מעט שונים ולכן גם השאלות שנשאל את חברת האחסון טרום הרכישה יהיו שונות.
- שטח דיסק: בדיוק כמו בשרת שיתופי רק שבמקרה כזה, הנפחים המדוברים הם גדולים בהרבה (אם באחסון שיתופי ראינו נפחים של 300-5000 מגה, הנפחים שנראה באחסון יעודי יהיו לרוב החל מ-20 ג'יגה).
גם במקרה הזה, חשוב לשאול אם שטח הדיסק המתקבל הוא נטו או ברוטו (האם הוא כולל את מערכת ההפעלה?) - תעבורה או רוחב פס: למרות שהנתון המקובל לדבר עליו בשרתים יעודיים הוא רוחב פס, ספקים רבים עובדים בתצורה של רוחב פס X, אבל עד תעבורה Y. חשוב לברר האם ישנה מגבלה כזו, והאם המגבלה מתאימה לצרכים שלכם (לדוגמא, אם השרת עומד לשמש לקמפיינים בעמוד הראשי של YNET, סביר להניח ש-10MBIT של רוחב פס לא יתאים עבורכם).
- זכרון פיזי (RAM): מהי כמות הזכרון הפיזי שיש צורך על מנת שהאפליקציה שלכם תעבוד?
סביר להניח שכל מספר החל מ-1 ג'יגה יתאים לכם (במידה ואתם מכירים את הצריכה של האפליקציה שלכם, אין בעיה לקחת גם פחות).
אם להסביר זאת בפשטות (ובהשוואה למחשב הביתי שלנו), כמו ה-RAM תקבע בסופו של דבר כמה אפליקציות WORD יוכלו להיות פתוחות בו"ז במחשב שלנו (ואם חוזרים לעולם השרתים, כמה גולשים בו"ז יוכלו להיות באתר).שאלה לא פחות חשובה: האם הזכרון מוקצה רק לכם או שמא מדובר ב-shared כלשהו בין כל הצרכנים בשרת? - מעבד (CPU): מעבד נמדד בשרתים באמצעות כמות הליבות שאתם מקבלים (ולא כפי שהיה מקובל פעם, באמצעות מהירות השעון, הסיבה לכך היא שייתכן מאוד שלמעבד X תהיה מהירות שעון גבוהה יותר, אבל בפועל, מעבד Y חזק בהרבה כי הוא עובד בטכנולוגיה טובה ביותר).
חשוב להתאים את מספר הליבות אל מול הצרכים שלכם וכן, שווה (במידה ויש לכם את הידע הטכני) לברר מול הספק עם אילו מעבדים אתם עתידים לעבוד במידה ותרכשו. - טכנולוגיה: הסעיף הנ"ל מדבר רק על שרתים וירטואלים (ולא על שרתים פיזים), חשוב להבין על איזו וירטואליציה עובד השרת.
יש המון הבדלים בין סוגי הוירטואליזציה, אבל אגיד בקצרה: אל תעבדו עם ספק שלא עובד עם תצורה כלשהי של Full virtualization (לדוגמא: Vmware או Xen HVM).
לדעתי המקצועית – כל ספק שעובד בכל תצורה אחרת חוסך (על חשבונכם) ומציע לכם מוצר פחות איכותי. - שירותי ניהול: ראשית בחנו מול עצמכם, האם אתם זקוקים לשירותי ניהול כלשהם?
או במילים אחרות, האם במידה ותהיה תקלה כלשהי ברמת השרת, תדעו להכנס (לRDP או ל-SSH) ולתקן את הבעיה? במידה והתשובה היא לא, אתם ללא ספק זקוקים לשירותי הניהול – מעבר לכך, בהנחה שאתם עובדים מול חברת אחסון טובה, שירותי הניהול יהיו מפורטים (מה כלול), ובעיקר – יתנו לכם (ולאתר שלכם) שקט נפשי גם אם אתם לא מול מחשב.על מה צריך לשים דגש?
אני חושב שרק לטובת זה אפשר לכתוב מאמר שלם, אבל הנה מספר קווים מנחים:
א. אבטחת מידע: מהי ההגנה הפאסיבית / אקטיבית המוצעת במסגרת שירותי הניהול? מה קורה במקרה של פרצה?
ב. התקנות ותמיכה: האם אני יכול להתקין את המודול Bsnuiwr (אין לי מושג, סתם המצאתי) וחברת האחסון תתמוך בי במודול זה? במידה ולא, באילו מודולים היא כן תומכת?
ג. ניתור ופיקוח: אחר אילו תהליכים עוקבת חברת האחסון? האם היא מתריעה בנושא?
ד. שירותים נלווים: האם יש שירותים נוספים המתקבלים במסגרת שירותי הניהול? (למשל: שירותי DNS) - גיבוי: אילו שירותי גיבוי (אם בכלל) קיימים במסגרת השרת הוירטואלי ומה הם כוללים? (האם הגיבוי מבוצע מקומית? האם הגיבוי נמשך לשרת מרוחק? לכמה ימים הוא נשמר על השרת המרוחק?)
צריך לזכור שלרוב מדיניות הגיבוי של שרת יעודי תהיה שונה ממדיניות הגיבוי בשרת שיתופי (ולכן, גם העלות וההיקף).
ישנם אומנם נתונים נוספים, אבל הם לדעתי זניחים ובעיקר עניין של טעם (ופחות עניין של שאלות טכניות), לדוגמא: "עם איזה ממשק ניהול עובד השרת היעודי" – טכנית, במידה ובחרתם להשתמש בשירות הניהול של חברת האחסון, לא צריך להיות הבדל במסגרת השירות.
מה אתם לא מקבלים כשאתם רוכשים אחסון יעודי?
שימו לב שאני רושם את זה בהתניה (פשוט מאוד, כי יכול להיות שאתם כן מקבלים את זה ושווה לברר).
השאלה הזו מאוד חשובה בעיקר כי ישנה אמונה רווחת כי השרת היעודי הוא "סופר שרת" שלא יכול לקרות לו דבר.
אז נתחיל ברשימה:
- שרידות פיזית: רכשתם שרת יעודי? מזל טוב, אף אחד לא מבטיח לכם שהשרת שריד.
שרידות היא משהו שנוצר לכל אורך התקשורת, כלומר- יכול להיות שהדיסקים בשרת שרידים, אבל אין הדבר אומר שמתגי התקשורת, הכבלים, הזנות החשמל, גנרטורים, מצברים… כל אלו, לאו דווקא שרידים.
כלומר, ייתכן מאוד שגורם אחד שרכשתם הוא אכן שריד (כמו דיסקים במקרים מסויימים של Storage), אבל אף אתם לא יכולים לדעת האם כל שרשרת הרכיבים עד לשרת – שרידים.מעבר לכך, לעיתים ישנם פרמטרים שלא תלויים בכם (או בחברת האחסון), לדוגמא- במידה וישנה התקפת תקשורת על חוות השרתים בה ממוקם השרת הפיזי שלכם, ייתכן מאוד שתושפעו מכך והזמינות שלכם תפגע.
- שרידות לוגית: כל התשתית שלכם שרידה? נהדר, מה עם האפליקציה?
בואו נגיד שדאגתם ל-Loadbancer טוב שיודע להעביר את הגלישה משרת WEB א' לשרת WEB ב' – האם גם מסד הנתונים שריד באותה מידה? (להזכירכם, האפליקציה לא בנויה רק משרת ה-WEB, אלה מרכיבים נוספים – האם כל אחד מהם שריד לחלוטין?). - שירותי ניהול: חשוב לזכור, שירותי הניהול המוצעים ע"י החברות השונות אומנם נותנים לכם "לישון בשקט", אבל לא כוללים הכול.
לדוגמא, אם ברצונכם לעבוד עם JAVA, האם חברת האחסון יודעת לתמוך ברכיב זה במסגרת שירותי הניהול שלה?
צריך לזכור, חברת אחסון (מקצועית כמובן) המציעה לכם שירות, מציעה בעצם מומחיות ברמה גבוהה בכל שירות שהיא מציעה – זה יהיה לא נכון מצידה (וגם מצדך, כלקוח) להציע שירות שהיא לא מקצועית.ולכן, סביר להניח ששירותי הניהול שלכם מוגבלים למקרים מסויימים, חשוב לברר מול חברת האחסון מה הם.
- גישת ROOT: חברת האחסון שלכם היא לא רק ה"גורם לטיפול בתקלות" שלכם, היא גם האח הגדול, הCTO שלכם לכל עניין טכני בשרת.
כלומר, לרכוש מצד אחד שירותי ניהול ומצד שני לבקש את גישת ה-ROOT לשרת זה בפועל לסרס את חברת האחסון מהאפשרות לתת לכם תמיכה אמיתית.
תמיכה אמיתית יכולה להתבצע כאשר יש רק גורם אחד שאחראי על השרת – תחשבו על הסיטואציה: נכנסתם לשרת, גרמתם נזק – ועכשיו חברת האחסון צריכה להתחיל לחפש את הידיים והרגליים, ב-4 בבוקר לגבי תקלה שיכולה להיות אחת ממליון מקרים?נכון, מצד אחד- אם חברת האחסון מכרה את השירות, היא צריכה לעמוד מאחוריו.
מצד שני, חברת אחסון אחראית לא תציע זאת מלכתחילה, חברת אחסון אחראית תדע שרק גורם אחראי אחד יוכל לנהל את השרת – מה שבעצם, יעניק ייתרון ענק גם ללקוח (חברת האחסון מבצעת דברים בתחום ההתמחות שלה, ולכן, גם במקרה של תקלה, הטיפול יהיה מהיר).
רגע, אז איך אתרים כמו YNET או ישראל היום מתקיימים? אין להם שרידות?
כמובן שיש להם, אבל מדובר בתשתיות של עשרות ומאות אלפי שקלים בחודש – במילים אחרות, זה בסופו של דבר עניין (כמו בהרבה מקרים בחיים) של תקציב ויכולת- תשקיעו תקציב דומה, תוכלו לקבל שרידות דומה.
לא תשקיעו? ובכן, תקבלו את הטוב ביותר אל מול התקציב שהצבתם לעניין.
ולסיכום..
אז נסכם:
כתבנו הרבה, הסברנו הרבה, והאמת? אני מאמין שמי שקרא את המאמר יודע לומר עכשיו את ההבדלים.
נכון, ניתן להרחיב אפילו מעבר על כל אחד מהנושאים – אבל אני מאמין שאת הקווים הכללים נתנו.
אחסון שיתופי נועד לאתרים קטנים-בינוניים עם דרישות סטנדרטיות בכל הנוגע לאבטחת מידע וביצועים.
אחסון יעודי נועד לאתרים גדולים, או לחלופין, אתרים עם דרישות מיוחדות בכל הנוגע לאבטחת מידע או ביצועים.
ובכל שאלה – אנחנו כאן לרשותכם.
כחלק מהתפקידים שלי בחברה, אני אחראי על תוכניות ההכשרה של עובדים חדשים.
חי ונושם Hosting, קוד פתוח ו-Linux (ויש גם מילה טובה ל-Windows)
- ריבוי אתרים בחשבון = סיכון אבטחה - יולי 16, 2017
- Let's encrypt – תעודות SSL, ובחינם! - ינואר 17, 2017
- PHPMailer Exploit - דצמבר 28, 2016
כמה למדתי!! המשכתי כמובן לעוד פוסטים שלך ואתה פשוט גאון…
תודה רבה על המידע המפורט